רעייתו: אורנה בר-דוד, גמלאית האוניברסיטה.

גדי נולד ב-26.6.40 בכפר מסריק להוריו שרה ולושקה.
שנות הילדות והנעורים עברו עליו בקיבוץ. הוא היה ילד ונער רגיש, עירני, כשרוני ומעורב בחיי החברה. בגמר בתי הספר התגייס לחיל השריון ועבר את כל מסלול החיל, כולל קורס קצינים. עם שובו לאחר השחרור מצה"ל לכפר מסריק, היה גדי לאחד הצעירים הבולטים במקום. בצד עבודה אחראית ומסורה בענף הדיג, נשא גדי בתפקידים חברתיים וציבוריים רבים. בשנת 1964 נשא לאשה את אורנה כץ אימץ כבת את איריס, ונולדו הבנות אלה ורוית.

גדי ראה את עתידו כחבר קיבוץ, ויצא ללימודים בפקולטה לחקלאות ברחובות על-מנת לרכוש ידע והשכלה בתחומי החקלאות וכלכלת המשק. עם שובו למשק אחרי הלימודים נרתם ביתר שאת לפעילות המשקית והחברתית.

במלחמת יום הכיפורים נפצע גדי קשה בקרב הבלימה בחזית הסורית. הוא איבד עין וספג בראשו רסיסים שלא ניתן היה להוציאם. מספר חודשים לאחר-מכן יצא עם משפחתו לשליחות חקלאית בלסוטו שבדרום אפריקה. במהלך שנות שהותו שם, השלים גדי את לימודיו לתואר שני ועבר סדרת טיפולים לתיקון נזקי הפציעה.

למרות פציעתו, השתתף גם במבצע "שלום הגליל".
בינואר 1984 התמוטט לפתע, שותק בחצי גופו, ואיבד את כושר הדיבור. לאחר מספר ימים התברר שההתמוטטות היתה תוצאה של הרסיסים שנותרו במוחו. הוא נאבק בגבורה במגבלות הקשות של מצבו החדש והצליח להשתקם חלקית וליצור קשר חם וטוב עם הסובבים אותו. ב-1986 התגלה אצל גדי גידול ממאיר.  מצבו הפיזי והרגשי, כתוצאה מהנכות הקשה, הקשו עליו להיאבק במחלה והוא נפטר לאחר סבל רב ומאב נואש לחייו ביום 29.10.87

בן 47 היה במותו. הותיר אחריו אישה ו-3 בנות.