רעייתו: רז נירה, גימלאית האוניברסיטה.

בן אפרים ובלומה רייזנר. נולד ביום י"ד בכסלו תש"ד (11.12.1943) במושב בית-שערים שבעמק יזרעאל.
ילדותו עברה עליו בתקופת מלחמת הקוממיות.
בבית-שערים למד את לימודיו היסודיים ובקרית-טבעון - את התיכוניים. תחילה ביקש אלחנן ללמוד בבית הספר החקלאי בנהלל, אך כשהחליט ללמוד בתיכון שבטבעון עשה זאת ברצינות האופיינית לו.

עוד משחר נעוריו התבלטו בו שתי תכונות עיקריות: רצינות ויסודיות. כל עבודה שעשה במשק היתה טבועה בחותם התכונות הללו. היתה בו מזיגה מופלאה של רצון עז ורצינות מצד אחד ושל הומור, שמחת חיים ושובבות נעורים מצד שני. לצה"ל גויס באוגוסט 1962 ושירת בחיל האוויר כנווט במטוס הווטור. בהתלהבות של יצירה ניגש לעניין זה. קרא חומר על הטיס בחוברות ובספרים, וביסודיות רבה הגה ולמד את המקצוע. ואכן כמה מאושר היה כאשר עבר את הבדיקות והמבחנים בהצלחה ונתקבל לקורס טיס. לאחר מכן, כאשר נפצע בידו מרובה ציד שהיה ברשותו - עבר לקורס נווטים.

הוריו אמנם לא היו מאושרים בכך, אבל הם לא ניסו לעכב בעדו מפני שידעו מה נחושה החלטתו ללכת בדרך זו. לא קלה הייתה דרכו בחיל האוויר ומלאה היתה אימונים מפרכים ולימודים רבים.

אלחנן קיבל הכל ברוח טובה. בזמן שהיה בקורס הנווטים פקד אותו משבר נפשי ובימים ההם פניו לא היו כתמול שלשום. התחיל לחשוב ולתהות על אדם ואלהים וזמן מה התעניין גם בדת. אך עד מהרה התגבר על המשבר הזה ושקע בלימודים בכל להט נפשו.
חיל רב עשה בקורס אשר גמר בהצטיינות, ובמסדר-הכנפיים היה החניך המצטיין ולאחר מכן הגיע לדרגת סגן. באותה תקופה מצא גם את אשרו בחיים והכיר את אשתו לעתיד, נירה לבית שמחוני מנהלל. אחרי שהתחתנו הקימו את ביתם סמוך לכפר ההורים. מאז התהדקו עוד יותר הקשרים עם המשפחה. הימים היו אז ימי מתח של תקריות-גבול, אך כל אימת שיכול הופיע עם חיוכו הטוב בעיניים.

הוא ידע שהוריו חרדים לו ובביקוריו היה מרגיע אותם. בימים שקדמו למלחמת ששת הימים, כאשר היה חשש מפני המפציצים המצרים, היה אומר: "אל תדאג, אבא, הם לא יגיעו הנה".
כך התנהלו חייו עד יום ו', כ"ח במרחשון תשכ"ח (1.12.1967). ההורים חיכו לו ולנירה כדרכם מדי שבוע. אך אז, במלחמת ההתשה נפל עם מטוסו למימי מפרץ סואץ.

הניח את נירה בהיריונה ולאחר נפלו נולד לו בן, אביעד. מאחר שגופתו לא נמצאה הוקמה לזכרו מצבה בחלקת הנעדרים אשר בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים ואף בבית הקברות ביישובו - בית שערים. משפחתו הוציאה חוברת לזכרו בשם "אלחנן".