למד באוניברסיטת חיפה בחוג לכלכלה ובחוג לסטטיסטיקה.

נתן (נתיק), בנם-יחידם של אידה ויוסף, מניצולי השואה, נולד ביום כ"ז בחשון תש"י (19.11.1949) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם גורדון ובבית-הספר התיכון בקרית חיים, במגמה ההומנית. נתן היה חבר פעיל בתנועת "הנוער העובד והלומד", השתתף בטיולים רבים בכל רחבי הארץ, וכך עמקה עוד ועוד אהבת המולדת, שהוריו, למודי הסבל ומוראות השואה הנאצית, ביקשו לטעת בו.

הוא היה חובב ספורט והיה נלהב למשחקי הכדורגל והכדורסל. הרבה תחביבים היו לו - הוא הדריך להקות נוער, ניגן באקורדיון, השתתף בחוגים למוסיקה וביקר בהצגות ובמופעי תרבות. נתן היה חברותי וקל להתיידד, מוכן לעזור תמיד, אחראי ודייקן במעשיו, מנומס, אדיב ונעים הליכות. ישר-דרך היה, איש-אמת ובעל מצפון. את הוריו אהב אהבה עזה, והיה להם בן נאמן ומסור והשפיע עליהם מתנות רבות.
נתן גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1967 והוצב לחיל הקשר. לאחר הטירונות השתלם בקורס לאלחוטני מורס. את מרבית ימי שירותו הסדיר עשה בתקופת מלחמת ההתשה ברמת הגולן, כקשר מפקד החטיבה. בתעודת השחרור שלו ציין מפקדו: "נתן הוא חייל מעולה, אחראי, מסור ונאמן לתפקידו, מלא רצון, יזמה ויכולת ובעל מקצוע מעולה".
אחרי שהשתחרר המשיך בלימודיו באוניברסיטת חיפה, בחוג לכלכלה ולסטטיסטיקה. נתן היה תלמיד חרוץ ושקדן, מעמיק וצמא-דעת, הקפיד על הכנת שיעורים והרבה לסייע לתלמידים החלשים. באוניברסיטה היה אחד המצטיינים ביותר. ראש החוג לכלכלה כתב במכתב להוריו: "שנות לימודיו של נתן היו, אם ניתן להתבטא כך, סדרה של הצלחות. אולם ההצלחה אינה נמדדת בציונים בלבד". מורהו באחד הקורסים אמר עליו: "הוא היה אחד התלמידים הרצינים והשקדנים ובהירי המחשבה. השאלות שהציג בשיעורים, הוכיחו את רצונו החזק להגיע לעומקן של הבעיות הנדונות". אך הוא לא זכה ליהנות מפרי מאמציו; תעודת הסיום לתואר "בוגר" במדעי החברה ובמדעי המתמטיקה נתקבלה בביתו לאחר שנפל בקרב.

ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973), בעת הפריצה למובלעת ברמת הגולן, בציר "אמריקה" בדרך העולה מקונייטרה לדמשק, נתקל הזחל"ם שלו במארב סורי, ונתן נפגע ונהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בצור-שלום. השאיר אחריו אב ואם. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בכל ימי המלחמה ניכר היה נתן בתרומתו ובביצוע תפקידו כקשר ומפקדיו העריכוהו מאוד".

הוריו הוציאו לאור ספר לזכרו בשם "עד יום כיפורים זה". בספר מובאות קורות משפחת לוחמים - אב, אם ובנם-יחידם. ההורים מגוללים בו את פרשת החלק שנטלו במלחמת הנקם בגרמנים ביערות ביילורוסיה ובקרבות מלחמת העצמאות בצפון הארץ, ומספרים על מסירות נפשו של בנם, שנפל בקרבות הבלימה ברמת הגולן.
באנדרטת הגיבורים בקרית מוצקין נקבע לוח שיש לזכר הנופלים בני המקום, ונתן בתוכם; החטיבה הקימה אנדרטה לזכר חלליה לרגלי תל אבו-נידה, בדרך נפח-קונייטרה, ולאחר זמן-מה ניטעה חורשה סביבה. על משטח האנדרטה חקוקים שמות שבעים וארבעה חללי החטיבה.