רעיתו גמלאית האוניברסיטה.

בן חיה ומנדל, נולד ביום א' בתשרי תרצ"ז (17.9.1936) בתל-אביב. אילן החל ללמוד בבית-הספר היסודי "יבנה", וסיים את המגמה הריאלית בגימנסיה "הרצליה". בילדותו ניגן אילן בכינור, ואף מצא לו פנאי להיות חבר בתנועת "הצופים". כשפרצה מלחמת העצמאות, נאלצה המשפחה לעזוב את ביתה, שהיה בקצה רחוב הרצל והיה חשוף ליריות צלפים ערבים. עם שוך הקרבות התברר, שגוש בטון נפל על הכינור ושברו. מאז הפסיק אילן לנגן, אולם ביטא את נטיותיו האמנותיות בציורים ובגילופי עץ. החינוך שזכה לו אילן בביתו הושתת על הסתפקות במועט ועצמאות כמעט מוחלטת. בגימנסיה "הרצליה" הצטיין אילן בעיקר בלימודי הכימיה, הפיסיקה והמתימטיקה. הוא הצטרף לגדנ"ע אוויר, והיה פעיל בתחום הטיסנאות. אך טבעי היה, שלקראת גיוסו ביקש אילן להיות טייס.

אילן גויס לצה"ל במחצית יולי 1954, וצורף לקורס טיס. לאחר השלב הראשון בקורס, עזבו, עבר קורס פקחי טיסה וסיימו בהצלחה. במהלך שירותו הסדיר נערך מבצע קדש, אילן השתתף בו ועוטר באות המערכה. בתעודת השחרור שלו מהשירות הסדיר צוינה התנהגותו כטובה, והערכת מפקדיו הייתה: "אחראי ומהימן, ישר, בעל מקצוע מעולה, ממושמע וחרוץ. מילא את תפקידו לשביעות רצון מפקדיו".

בחודש ינואר 1957 שוחרר אילן מהשירות הסדיר בצה"ל, והתקבל ללימודים בחוג לפיסיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, ישירות לתואר שני. בד-בבד עם לימודיו עבד אילן בוועדה לאנרגיה אטומית ברחובות, ונטל חלק בהוצאתם לאור של פרסומים מדעיים. מותו הפתאומי של אביו השפיע עליו קשות מבחינה נפשית וכלכלית כאחת, והוא החל ללמד פיסיקה ומתימטיקה בבית-הספר התיכון "סוקולוב לאור" בתל-אביב.

בשנת 1965 נשא אילן אשה והקים לו בית. למרות עומס העבודה והלימודים, הרבתה המשפחה לטייל ברחבי הארץ. עם תום הלימודים וקבלת התואר ד"ר, התקבל אילן כמתמחה (.Post Dr)  אצל פרופ' לייבס באוניברסיטת דרקסל בפילדלפיה, ויחד הם הקימו מעבדה לחקר גבישים נוזליים. שלוש שנים שהו אילן, אשתו ושני ילדיו הקטנים בארצות-הברית, וגם בה הרבו לטייל ולסייר.
בקיץ 1972 נפטרה אמו של אילן, ומאורע זה הכריע את הכף בעד שיבה לארץ, למרות הצעות עבודה קוסמות בשוויץ ובאנגליה. כששבה לארץ, השתקעה המשפחה בחיפה. אילן התקבל לעבודה במשרד הביטחון (רפא"ל), והחל בהקמת מעבדה לבדיקות ללא הרס - נושא שהיה בלתי ידוע בארץ.
כאשר שוחרר מהשירות הסדיר הוצב אילן תחילה בחיל-המשטרה-הצבאית ואחר-כך בחיל-הרגלים. עבודתו במשרד הביטחון אפשרה לו לעבור ליחידת מילואים אחרת, אך הוא סירב לעזוב את יחידתו הוותיקה, שאיתה השתתף במלחמת יום-הכיפורים, ובה המשיך עד יומו האחרון.
ביום י"ז בסיוון תש"ם (1.6.1980), נפל סמל אילן בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. הוא השאיר אחריו אשה, שני בנים ובת. כן נשארו בעזבונו מספר גדול של עבודות מחקר מדעיות.

במכתב התנחומים למשפחה האבלה, כתב מפקדו: "אילן שימש בגדוד בתפקיד מש"ק במשך תקופה ארוכה, וכדרכו היה תמיד שקט וצנוע ומילא את המוטל עליו בצורה נעלה ובאופן הטוב ביותר".
המעבדה שהקים אילן ברפא"ל, נקראה לאחר מותו על שמו.