אחותו: לאה שלמך, גמלאית האוניברסיטה.

צבי (צביקה), בן מינה ומאיר, נולד ביום א' בניסן תש"ו (2.4.1946) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי "דוד ילין" ובבית-הספר התיכון "א' שור" בעיר הולדתו.
צביקה גויס לצה"ל בשנת 1965 ושירת ביחידת בקרה אווירית בתפקיד חשב יירוט. במלחמת ששת-הימים עשה בבסיס הבקרה מלאכה מצוינת בתפקידו זה. מפקדיו ראו בו חייל ממושמע, שקט, יעיל בעבודתו ובעיקר חבר נפלא העוזר לחבריו ככל יכולתו. תוך כדי שירותו בצבא השלים את לימודי האלקטרוניקה בציון ממוצע 10.

לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר, פנה לעולם האלקטרוניקה, שנכסף אליו עוד מילדותו. כדרכו, בשקט ובשפע של יזמה הקים לו מעבדה לאלקטרוניקה, ששגשגה יפה והתרחבה מיום ליום. בשנת 1969 נשא צביקה לאישה את נירה (ספיר) חברתו, וברבות הימים נולדו להם שני בנים - גיל ורן. כבעל וכאב היה הוא מסור, חם-לב ואוהב מאין כמוהו. באחת מתקופות שירותו במילואים, עבר צביקה קורס חובשים קרביים ואחרי-כן סופח לגדוד רפואה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים יצא צביקה לחזית במסגרת גדוד הרפואה ולחם בקרבות בסיני ובעברה המערבי של תעלת סואץ. ביום ו' באדר תשל"ד (28.2.1974), נהרג בדרכו הביתה והוא בן עשרים ושמונה שנים בלבד. הניח אישה ושני בנים, הורים, אח ואחות.