אתר ההנצחה

יובל נולד ביום י"ח בכסלו תשמ"ו (1.12.1985) לאסתר ולמשה.
בהיותו בן שלוש התגרשו הוריו והוא גדל עם אביו. בהמשך נישא אביו לבת זוגו תמר ויחד גידלו את יובל בקריית טבעון. לתמר ולמשה נולדו עוד שלושה ילדים: שקד, נוגה ורותם.
גם אימו, אסתר, התחתנה בשנית עם בעלה משה והם התגוררו בירושלים. בהמשך נולדו להם שני ילדים: עמירם ועליזה. בילדותו היה יובל סקרן ושובב, שחיוכו ותלתליו הזהובים שבו את לב הסובבים אותו.

עד סוף בית הספר היסודי התגורר ולמד בקרית טבעון, ולאחר מכן עבר ללמוד כשלוש שנים בירושלים. בשנות התיכון בחר ללמוד במעלות, בפנימייה שבה היה מסלול ייחודי ללימודי משטרה.
יובל היה נער אמיץ וערכי. באחד הימים, בדרכו לפנימייה, אירע פיגוע בתחנת הרכבת בנהרייה. בהיותו נער לובש מדים נרתם מייד לעזרת כוחות הביטחון שפעלו במקום. המעשה זיכה אותו בתעודת הוקרה ממפקד המשטרה. "עוד אז, מבלי שהיה בעל תפקיד, בחר מייד לסייע ללא חשש מפני הסכנה", סיפרו בני המשפחה.

לאחר שסיים את לימודי התיכון בהצלחה התגייס לצבא ושירת שירות מלא ורב־משמעות כלוחם במשמר הגבול באזור עוטף ירושלים.

לאחר שחרורו התגייס לשירות קבע במשטרת ישראל, ושירת ביחידת הסיור בחיפה. יובל בחר להיות בחזית ובתפקידי הגנה על אזרחים. הוא ביצע את תפקידו במסירות וקיבל תעודת הוקרה ממפקד המשטרה בחיפה. 
לאחר שירות במשטרה במשך ארבע שנים יצא ללימודי תואר ראשון בקרימינולוגיה ובמשאבי אנוש. הוא המשיך לתואר שני במנהל ציבורי באוניברסיטת חיפה, אותו סיים בהצלחה.
יובל התקבל לעבוד ב"רשות להגנת הצרכן", שם התקדם לתפקיד מנהל מרחב ירושלים רבתי.

במקביל לעבודתו ב"רשות להגנת הצרכן", החל יובל ללמוד משפטים במכללה למינהל. משסיים את לימודיו לתואר בהצלחה התקבל לעבודה כמתמחה במחלקה המשפטית בנציבות שרות המדינה.

עם תום תקופת ההתמחות בנציבות, היה אמור לחזור לתפקידו ברשות, אולם, בשל המקצועיות שהפגין בהתמחות ויחסי האנוש הטובים שלו, הוחלט להעסיקו באגף מנהל הסגל הבכיר. עמיתיו סיפרו שהיה חכם מאוד, עשה את עבודתו נאמנה, ביסודיות ובמקצועיות ותמיד הגיע לעבודה עם חיוך גדול ועם רצון אדיר לסייע ולתרום ככל יכולתו.

יובל היה אהוב בקרב העובדים, ומִגנט אליו אנשים רבים. הוא היה מוכר כאדם ערכי ומעורר השראה. עמיתיו סיפרו: "מצד אחד הייתה בו חוכמת הספר, הכללים, התקשי"ר (תקנון שירות המדינה), ומצד שני חוכמת הרחוב, דרך החיבור והשיח עם האנשים, בגובה העיניים".

ב־7 באוקטובר 2023, (כ"ב בתשרי תשפ"ד) פרצה מלחמה בין ישראל לארגון הטרור חמאס, כתוצאה ממתקפת פתע שביצע החמאס שפעל מרצועת עזה.

יובל גויס לשירות מילואים, וכשנשאל על ידי החברים איך עובר עליו הזמן ענה בדרכו הצנועה, "בסדר, קצת אינטנסיבי השעות ורצף הימים, אבל כמו שאומרים, 'אין לנו זכות בכלל להתלונן'". לאחר מכן המשיך להתעניין בשלום החברים, הדאגה לאחר הייתה תמיד בראש מעייניו.

לאחר מספר שבועות שוחרר מהמילואים וחזר לעבודתו בנציבות שירות המדינה. הוא היה אמור לשוב ולהתגייס לתקופת מילואים נוספת ביום 30.11.2023, אולם ביקש להשלים מטלה חשובה בעבודה ושובו למילואים נדחה במספר ימים.

לפיכך, בבוקר יום חמישי 30.11.2023 נסע יובל מביתו שבמבשרת ציון לעבודה. כשהגיע לכניסה לירושלים ראה בכביש ממול מחבלים המבצעים פיגוע ירי לעבר אזרחים שהמתינו בתחנה. המחבלים הרגו שלושה אזרחים ופצעו נוספים. הם שבו לרכבם במטרה לעבור לזירת פיגוע נוספת. בשלב זה יצא יובל מרכבו חמוש באקדחו האישי, חצה את הנתיבים לכיוון הנגדי וכשהגיע בסמוך לרכב המחבלים, החל לירות לעבר שני המחבלים וכך עצר את מסע ההרג.

חיילים שהגיעו למקום ירו אף הם לעבר המחבלים. יובל נורה על ידי החיילים בשוגג בשל החשד שהוא מחבל. אחד החיילים המשיך לירות בו גם לאחר שהתרחק מרכב המחבלים, השליך את נשקו, ירד על ברכיו והרים את ידיו. מאוחר יותר, סמוך לחצות, נפטר יובל מפצעיו.

ביום הולדתו השלושים ושמונה, י"ח בכסלו תשפ"ד 1.12.2023, הובא יובל קסטלמן למנוחות בבית העלמין בקריית טבעון. הותיר אחריו הורים, שלוש אחיות ושני אחים.

על מצבתו נכתבו המילים: "גיבור בחייו ובמותו".

אחיו שקד ספד: "כל החיים יובל הלך בדרך של תרומה לציבור והתנדבות… הגבורה, המסירות והתעוזה מאוד מאפיינים אותו. גם כל החברים שלו אומרים עליו שהוא אחד שלא יהסס לרגע לצאת לחזית ולהקריב מעצמו. כך גם היינו רוצים שיזכרו אותו וזה מה שננסה לקחת איתנו הלאה".

מושיקו, עד ראייה שנסע ברכב מאחורי יובל וראה אותו מנטרל את המחבלים, סיפר: "יובל ראה את מה שאני ראיתי, סימן לי עם היד לברוח ובזכותו ניצלתי. הוא פשוט גיבור, אין לי מילים לתאר אותו".

חברה כתבה: "יובל אהוב שלנו, גיבור ישראל! מלח הארץ! הצלת כל כך הרבה והותרת את לבנו שבור. גאים בך, ומודים על הזמן שהיה לנו איתך. במותך ציוות את החיים. אוהבים אותך וחסרים אותך. אתה איתנו בלבנו בכל יום וכל הזמן. 'איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא…'".

אילן רם, המנהל שלו בנציבות, ספד: "בצער גדול נפרדנו מיובל, עובד הנציבות, איש אמיץ וגיבור, ערכי ובעל מידות, מאיר פנים לבריות ומשרת ציבור מן המעלה הראשונה, לאחר שמסר נפשו להגנת העם והארץ במאבק מול מחבלים בפיגוע בכניסה לירושלים. יהי זכרו ברוך".
חברה לעבודה כתבה: "זכיתי שהכרתי אותך ועבדתי איתך. החיוך שלך, העיניים הכחולות, העצות והעזרה שלך ילוו אותי תמיד. תודה ששמרת עלינו והסתכנת למעננו. זה היה ערך עליון אצלך תמיד. לעד תישאר בליבי ובמחשבותיי".

לעילוי נשמת יובל ערכו אימו ובעלה אירוע הכנסת ספר תורה בבית כנסת בקריית ים, יישוב מגוריהם.

אביו ורעייתו תרמו להקמת חדר התכנסות לזכרו בבית ספר ברשת "אדם ואדמה" בכפר תבור.

גן ספורט נקרא על שם יובל במקום מגוריו במבשרת ציון.

פותח על שמו כובע טקטי מיוחד, שמטרתו לזהות כדי למנוע מוות של אנשי כוחות הביטחון. כתבו אנשי הפרויקט: "טרגדיית הירי ביובל ז"ל המחישה את הבעיה ואת ההכרח במציאת פתרון שימנע תקריות של טעות בזיהוי. יובל פעל בגבורה, ללא דופי, מנע הרג רב של אזרחים ולבסוף זוהה בטעות כמחבל. התקרית הזו, לצד המספרים ההולכים וגדלים בבקשות להוצאת רישיון נשק הם שגרמו לנו לצאת לדרך ולפתח את 'כובע קסטלמן'".

(המידע מתוך האתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה, של הביטוח הלאומי)